סעיף 17 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מתייחס אל "הוצאה מוכרת" כאל
הוצאות המשמשות לייצורן של הכנסות, אלא אם כן המדובר במקרים בהן המדובר בהוצאות שאינן מוכרות.
כאן, קיים צורך לעצור לרגע בטרם נמשיך ולהסביר את העיקרון –
על מנת לחשב את ההכנסה החייבת במס,
יש להפחית מהכנסותיו של העסק את ההוצאות המוגדרות כ"מוכרות" לצרכי מס.
הוצאות מוכרות אלה מקטינות את סך ההכנסה החייבת העסק, ובעוד, עבור עסקים מסוימים הוצאה ספציפית נחשבת להכרחית לצורך ייצור ההכנסות, אצל עסקים אחרים היא לא תחשב ככזו,
ולכן, לא תוכר לצרכי מס ההכנסה. את ההרחבה לפקודת מס ההכנסה בנוגע לכך,
ניתן למצוא בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), תשל"ב-1972.
סוגי ההוצאות על פי הגדרתן
את ההוצאות העסקיות ניתן לחלק למספר סוגים עיקריים. להלן הנפוצים בהם:
- הוצאות מוכרות – הוצאות שנחשבות להכרחיות לצורך ייצור ההכנסה,
מדובר בהוצאות שוטפות או כאלה הנובעות מפחת בשל רכוש קבוע. - הוצאות מוכרות בחלקן – קיימים מספר סוגי הוצאות אשר התקנות קובעות שההכרה בהן תהיה חלקית,
למרות שהעסק שילם את כל ההוצאה.
דוגמאות להוצאות מסוג זה הם הוצאות אחזקת רכב, כיבודים, ביגוד מקצועי, מתנות וכד'. - הוצאות מעורבות – אחת מהבעיות המובהקות איתן מתמודדים עצמאים העובדים מהבית, היא השילוב בין ההוצאות המשמשות לצורך העסקי וההוצאות לצורך הפרטי. כלל האצבע בהוצאות הללו גורס,
כי כדי שחלק מההוצאה לפחות יהיה מוכר לצרכי מס, ניתן יהיה לבצע
הפרדה ברורה בין חלקיה השונים של ההוצאה ולחלק אותם לפרטי ועסקי. במקרים בהם לא ניתן – ההוצאה במלואה לא תוכר. - הוצאות שאופיין "עונשי" – כל סוגי ההוצאות שהינן בעלות אופי של ענישה, כדוגמת קנסות, אינן מוכרות לצרכי מס.
הוצאות כיבוד בעסק – האם אירוח שוו לכיבוד?
למרות, שבאופן הגיוני, מחשבתית, אירוח וכיבוד עשויים להיראות דומים למדי, התקנות קובעות כי "כיבוד קל", כדוגמת שתייה חמה או קרה, עוגיות, ירקות ופירות העונה (בהתאם לעדכון מיולי 2018) וכן הלאה שנרכשו עבור העסק בלבד, ייכללו ברשימת ההוצאות המוכרות בשיעור של 80% מסך ההוצאה, בשל היותם מיועד לכיבוד האורחים המגיעים לעסק, ובשל כך, הם נחשבים כמשמשים ליצירת הכנסות. מנגד, ארוחות במסעדה, ארוחות בעסק או הוצאות עבור רכישת אלכוהול ושתייה חריפה –
לא תוכרנה כהוצאות מוכרות.
הוצאות כיבוד בעסק כיוצא מכלל ה"אירוח", שמרביתו, כאמור, אינו מוכר לצורכי מס, נחשב אירוחם של אורחים מחו"ל.
שכן, את הוצאותיו הסבירות של אורח המגיע מחו"ל במטרה לייצר הכנסות, ניתן להחשיב כהוצאה מוכרת.
כאמור, מאחר וכל עסק מאופיין בסוג הוצאות ייחודיות משלו, אין, למעשה, רשימה סגורה ומגובשת של כל ההוצאות המוכרות שמתאימה לכל סוגי העסקים הקיימים.
אולם, למרות זאת, הכלל הראשון שמאפשר להגדיר הוצאה מסוימת כ"מוכרת",
הוא יכולתה לייצר הכנסות עבור העסק.
זהו תנאי הסף, אשר מניח את הבסיס הראשוני להכרה מלאה או חלקית של ההוצאה על ידי רשויות המס.
אני מזמין אותך להתקשר ולקבל ייעוץ ללא עלות על זכויות כיבוד לעסק.
